מי אני

זה הרגיש כאילו מישהו לקח את תכנית חיי וגרס אותה במגרסה גסה. נשארתי עם לב שבור, ארבעה ילדים לגדל, וקריירה של מתווכת נדל"ן שאהבתי וידעתי לעשות בה הכול, רק שכחתי לנשום.

היו ימים שנשכבתי בצהריים בלי טיפת אוויר. חוץ מלהיות שם בשביל הילדים, לא היה בי כלום. חייכתי החוצה וקרסתי פנימה.

ואז חברה שלחה לי לינק לפודקאסט שבו התארח ד"ר נאדר בוטו. מהמשפט הראשון ששמעתי, משהו התעורר בי. צמא להבין למה כל זה קרה. צמא לידע. צמא לריפוי. הייתי סקרנית ווהתעוררה בי תקווה.
הרגשתי שאני חייבת להתנסות בטיפול בשיטה.

באותה נקודת זמן, כבר לא הרגשתי קורבן, אבל הרגשתי שהחיים הצליפו בי מספיק כדי לייבש את כל הדמעות ובאמת לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך מטלטל. בכיתי כמו שלא בכיתי מאז גיל 4. אפילו צעקתי. שם, על מיטת הטיפולים הוצאתי הכל. עדיין לא לגמרי הבנתי מה קרה שם, אבל יצא ממני כל כך הרבה כאב שקמתי ממנה לראשונה בחיי, בתחושת רווחה.

נשמתי. נשמתי? הייתי באורות! ומאז כל החיים שלי השתנו.

במשך שנתיים למדתי את השיטה והייתי גרסת התלמידה הכי פעילה שהכרתי את עצמי. שאלתי, חקרתי, נפתחתי וכמובן שהלכתי לעוד כמה טיפולים.

לאט- לאט, כל מערכות היחסים שלי השתפרו. עם הסביבה שלי ועם עצמי שלום. פתחתי שדה של אהבה והיום, אני חיה מתוך בחירה. אני לא "חזקה כי אין ברירה", או "מצליחה" כי אני צריכה להוכיח. אני חיה באמונה חזקה. אני סומכת על הדרך. אני מתבוננת בעיניים שמבינות, שמחבקות, שמאפשרות. החלק הכי יפה הוא שאני רואה וחווה הלכה למעשה איך הטיפול והמודעות שיפרו את חיי.

אני יודעת בוודאות שכל מי שמגיע אליי לטיפול, לא סתם מגיע. הוא מגיע כי זה הזמן המדויק לו. זהו מסע של ריפוי, של הקשבה ושל שחרור ואני בהודיה.
כן- כן, גם על הסבל. על ניסיון החיים שקיבל כעת יידע ויחד העניקו לי את הזכות הגדולה להפוך לכלי שיכול לסייע לאנשים להשיג רווחה, שחרור וריפוי.